החוק הינו, בשלב זה בתאריך 3.8.2011, הצעת חוק ממשלתית בשם: הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות. לעיון בהצעת החוק- לחץ כאן.
מטרתו של חוק זה להגן על הקרקעות בישראל, לרבות מקורות המים, החי והצומח שבהן, ובכלל זה למנוע זיהום של קרקעות כאמור, לשקמן, לשמרן כמשאב לטובת הציבור, הדורות הבאים והסביבה ולהגן על בריאות הציבור.
המזהם משלם? למדינה יש פטור, ועדות יסדרו את העיניינים, על מנת לשחרר את המדינה, משרד הביטחון והתעשייה הצבאית, מהאחריות על הזיהום הענק והנוראי במתחם "עיר התעש". העיקר לבנות מהר למכור את הקרקע בלי לבדוק, לבנות ולקבל את הרעל בבתים אחרי מספר שנים, כמו במפעלי תעש מגן, תעש ירושלים-בית הכרם, שם השכנים סובלים מזיהומים וגזי קרקע שונים. ראו חוק זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות. לעיון בהצעת החוק- לחץ כאן.
בנושא זה האתר של המשרד להגנת הסביבה – לחץ כאן
מתוך דה מרקר , 16.1.2011 : ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה למניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות. בישראל זוהו כ-3,300 אתרים הם הקרקע חשודה כמזוהמת, וכ-75% מפוטנציאל הזיהום במדינה נמצא באזורי התעשייה.
"חשיפה לקרקע מזוהמת מסכנת חיים. החוק החדש ישים סוף להתייחסות לאדמות המדינה כבור ספיגה לחומרים רעילים, ולא יאפשר המשך המצב האבסורדי בו זהמים את הקרקע ומתנערים מאחריות לניקיונה ושיקומה", אמר היום גלעד ארדן השר להגנת הסביבה. "מדינת ישראל שמשתרעת על שטח קרקע קטן ומסתמכת על מקורות מים מוגבלים, לא יכולה שלא לטפל בקרקעות המזוהמות. שיקום הקרקע יביא לעלייה בערכי הנדל"ן בשטחים המזוהמים ולמעשה יכניס יותר כסף מאשר עלות הניקוי והשיקום".
העלות הכוללת המוערכת לטיפול בקרקע מזוהמת נאמדת בכ-8.8 מיליארד שקל. הממשלה תקים קרן ייעודית לשיקום קרקעות מזוהמות שמקורותיה יהיו תקציב הממשלה והיטלים שיוטלו על העוסקים בחומרים מזוהמים ועל המחזיקים בקרקעות. מזהמי הקרקע הנפוצים ביותר הם דלקים, שמנים, ומתכות. מזהמים אלו מהווים סכנה לבריאות, פוגעים בסביבה וחלקם ידועים כמסרטנים. הקרן תוכל אף לתת הלוואות ומענקים למי שחייב לשקם קרקע. כמו כן הוצע לאפשר הקלות במס הכנסה לאלו המבצעים שיקום קרקע.
בעקבות שיקומם, עליית ערך הקרקעות צפויה להגיע לכ-35 מיליארד שקל. החוק החדש מגדיר לראשונה מהי קרקע מזוהמת וקובע הסדר למניעת זיהום וניקיון הקרקעות, לפיו, האחראי לזיהום הקרקע יחוייב בשיקומה. קידום הליכי תכנון ובנייה על קרקעות חשודות יותנה בביצוע סקרי קרקע ובשיקומה. ההצעה אף יוצרת תמריצים לטיהור ושיקום קרקעות שיאפשר שימוש בטוח בהן.
המצבים בהם תוטל החובה לבצע סקר היסטורי וסקר קרקע, הם במידה ויש בקרקע או במקור מים חומר מזהם המצביע על זיהומה, כאשר מתגלה דליפה או שפיכה של חומר שעלולה להצביע על זיהום או כשישנו מידע המצביע על חשש ממשי לקיומה של קרקע מזוהמת.
אטד– מיפוי ראשוני שביצע המשרד להגנת הסביבה איתר למעלה מ-350 אתרים שהוגדרו אתרים מזוהמים, ואף המשרד עצמו מציין כי מדובר רק בקצה הקרחון. אף על פי כן, לא קיים כיום בישראל הסדר חוקי המקנה לגורמים האחראיים כלים אפקטיביים לטיפול בנושא.
דה מרקר, 21.01.2011 : הצעת חוק לטיהור קרקעות תקפיץ את שוויין ל-35 מיליארד שקל
